<h1>הלכות פסוקות לרבינו יהודאי גאון הלכ' אבל</h1>
<h2>דף ג:</h2>
תנו רבנן אסור לעשות סעודת ניסואין וסעודת אירוסין כל שלשים יום אבל אם היה טבחו טבוח ויינו מזוג ופיתו אפויה ומת אביו שלחתן ואמה שלכלה מכניסין את [המת] (החתן) לחדר [ואת החתן] ואת הכלה לחופה ובועיל בעילת מצוה ופוריש ואחר כך קוביר את מיתו ונוהיג שבעת ימי המשתה ואחר כך שבעת ימי אבילות ובאותן שבעת הימים הוא ישין בין האנשים ואשתו ישינה בין הנשים ואין מונעין את התכשיטין מן הכלה כל שלשים יום ודוקא אביו שלחתן ואמה שלכלה.
<h2>דף יז.</h2>
מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה אמרו עליו על רבי יהודה בר רבי אלעאי שהיה מבטיל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה, במה דברים אמורים בשאין לו כל צורכי אבל יש לו כל צורכי אין מבטלין, והני מילי לכבוד לדקארי ותאני אבל לא קארי כד איכא מאן דמיעסק ביה לא מבטלינן ואי ליכא מאן דמיעסק ביה מבטלינן.
והיכא דאיכא מת מצוה דלית ליה קוברים כוליה עלמא מחייבין לאיעסוקי ביה.
